|
|
|
|
כיוון - דעות שונות כיוון אחד
| גליון מס' 87 חשון - כסלו תש"ע, נובמבר - דצמבר 2009 | | | | 
|
מס' תגובות: 0
כיוון 68
קריאת כיוון - אני מאשים: מאוגוסט יוסטוס עד ריצ'רד גולדסטון
 אוגוסט יוסטוס נולד כאהרון בריימן. בשנות העשרים לחייו המיר את דתו ושינה את שמו. זכרו לא היה עמנו אלמלא העוז והמרץ שהשקיע בעלילת הדם של טיסה-אסלר. בקיץ 1882 הואשמו חמישה יהודים מהעיירה ההונגרית הקטנה טיסה-אסלר ברצח אסתר סולימוזי בת הארבע-עשרה ועל שימוש בדמה לצרכי פולחן. יוסטוס רתם את ידיעותיו הנרחבות על יהודים ויהדות כדי לעזור לתובע. משפט עלילת הדם הזה שעורר פלצות בכל העולם היהודי ארך כשנה וחצי...
מס' תגובות: 0
כיוון 68
את אשר חיבר ... יפריד האדם
 שיחה עם אורנה גרינמן על משפחות חד-הוריות
הארגון "אות ומופת" שם לו למטרה לטפל במשפחות חד-הוריות בקרב היהודים
המשיחיים ופועל כבר שבע שנים. בעזרת אורנה גרינמן, מייסדת הארגון, ניסינו
לעמוד על היקף התופעה ועל דרך ההתמודדות עמה, במיוחד לאור מה שנתפס כמצווה
מפורשת של ישוע שאולי פרט למקרה של ניאוף אוסרת לחלוטין על גירושין.
בקהילה שבה "נישואים קתוליים" הם האידיאל, מספר המשפחות החד-הוריות בקרבה
אמור לעורר כמה תהיות נוגות.
ספרי לנו קצת על עצמך, וכיצד הגעת לעבודה עם משפחות חד הוריות
בשנת 1983 פגשתי בדרום אפריקה משפחה נוצרית אוהבת ישראל, ומהם שמעתי על
ישוע וראיתי את יד א-לוהים בפעולה. השומן הרב שעד אז הקיף את הלב האתאיסטי
שלי החל להתמוסס, ושלושה שבועות אחר כך פשוט ידעתי שא-לוהים קיים ושישוע
הוא משיח היהודים. חזרתי ארצה וכעבור ארבע שנים, בעקבות כמה החלטות לא
חכמות, נכנסתי להריון מחוץ לנישואין. שקעתי בבוץ עמוק ונזקקוּת מתמדת.
התאמתי להגדרה של שאול בפרק י"ב באיגרת הראשונה אל הקורינתים – הייתי איבר
חלש ונקלה ומקור של בושה. למרות מצבי הקשה היו כמה מנהיגים שעמדו לצדי
ואפילו נתנו לי מקום עבודה
מס' תגובות: 0
כיוון 68
זבחי צדק
 קורבן אדם – זה ייתכן, זה חיוני
צבי סדן
עצם המחשבה על הקרבת אדם כקורבן לאלוהות מזעזעת ומצמררת אותנו. צירוף
המלים 'קורבן אדם' מזכיר כוהן מאיה שעוקר לב אדם ומניח אותו בכד בעודו
מפרפר כדי לפייס את אל השמש. אבל לא צריך להרחיק עד דרום אמריקה. התנ"ך
מספר לנו שלא רק עובדי אלילים עסקו במלאכה זאת אלא, למרבה הזוועה, גם בני
ישראל עסקו בה. מלכי יהודה אחז ומנשה הקריבו את בנם למולך (מ"ב טז ג, כא
ו), וירמיהו נחרד מהתופעה הזאת שהייתה כנראה נפוצה בימיו (ירמ' ז לא).
שכיחות התופעה בימי קדם יכולה אולי להסביר מדוע חוזר ונשנה האיסור על
קורבן אדם בתורה. אף שיש ויכוח בין הפרשנים האם באמת הקריבו ילדים למולך
או רק העבירו אותם באש בלי לפגוע בהם, הפולחן הזה נחשב להקרבת אדם, ולכן
האיסור המפורש "לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש" (דב' יח י).
לצד הרתיעה המובנת מקורבן אדם, נראה שלתופעה הזאת יש גם היבט חיובי שנקרא בימינו
מס' תגובות: 0
כיוון 68
אישה יכולה ללַמד
 ליהיא ענב
בלב הדיון על מקומה של האישה בקהילה משיחית מצוי פסוק ידוע ומעורר מחלוקת:
"אינני מרשה לאישה ללמד, אף לא להשתרר על האיש, אלא להישאר בדומיה"
(טימ"א ב יב).
האם נועדה הצהרה זו של השליח שאול לאסור על נשים ללַמד באופן גורף בקהילה?
אולי יש לחדד את השאלה אף יותר ולשאול: האם אישה יכולה ללַמד כאשר בשיעור
נוכחים גם גברים? אלה אולי שאלות מוזרות למאה העשרים ואחת כאשר תנועות
פמיניסטיות ואווירה של שוויון לכאורה מאפיינים את החיים במערב, אבל כמו כל
החלטה או הכרעה הנוגעת לאמונה גם זו צריכה להיעשות על בסיס הכתובים ולא על
בסיס הנורמה החברתית של העולם.
כדי לענות על שאלה זו יש להתבונן תחילה בכתביו האחרים של השליח שאול
ולראות אם אכן אחז בדעה זו בדיבור ובמעשה, כלומר לבחון את יחסו לנשים
ותפקידן בקהילה באיגרות השונות שכתב. אם יתברר שלא שלל מן האישה לתפקד
במתנה הרוחנית של הוראה, הרי שיהיה צורך לבדוק אם ההקשר החברתי או הדתי
הוא שגרם לשליח לצאת בהצהרה שלעיל עבור אותה קהילה. לבסוף, צריך לבדוק על
פי עצת א-לוהים השלמה (הכתובים) אם אכן יש בסיס לאסור על נשים ללַמד
בקהילה.
לכאורה נראה ששאול אכן התנגד שנשים תדברנה בקהילה, ועקב כך כמובן
שאינן יכולות ללַמד. השערה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמצויה בידינו הצהרה
נוספת, דומה מאד לקודמתה: "הנשים תחשינה בקהילות. אין להן רשות לדבר, אלא
תיכנענה למרות, כמו שגם התורה אומרת. ואם רצונן ללמוד דבר, תשאלנה את
בעליהן בבית, כי לא יאה שאישה תדבר בקהילה" (קור"א יד לג-מ). המעניין הוא... מס' תגובות: 0
כיוון 68
הבנים החופשיים
 טל לקס
שבת בבוקר. אספת קהילה. אווירה שלווה ופסטורלית, כאשר לפתע, כמעט משום
מקום, אישה אחת השמיעה את הזעקה: "הם באים, הבנים החופשיים באים!". מיד
החלה המולה בקהל, וכל אחד החביא את היקר לו. חלק מהנוכחים בקהילה החביאו
את ילדיהם, בעוד המוזיקאים הסתירו את תופי המרים שלהם. יכולנו לשמוע את
הצעדים שלהם. הם תכף יכנסו.
הבנים החופשיים – הבנים של רועי קהילה – הן אחת החבורות המסתוריות
ביותר בקרב המאמינים בישוע החיים בציון. הם מסתובבים כחבורה מגובשת בין
הקהילות, ולא שייכים לאף מסגרת. החוק לא חל עליהם, הם הרבה מעליו. פעם
שמעתי שמועה האומרת שיש להם שפה משלהם, מן דיאלקט מוזר של אנגלית. כל שבוע
מבקרת חבורת הבנים החופשיים בקהילה אחרת. הם לעולם לא יבואו בתחילת האספה
כי זה כנראה מתחת לכבודם, והם גם לא נשארים עד לסופה כנראה מאותה הסיבה.
בכל מקרה, הפעם היה זה תורה של הקהילה שלנו. כעשרה מאנשי הבנים
החופשיים נכנסו לקהילה עטויים במילה האחרונה של אופנת הגברים המשיחיים,
במשקפי שמש ומסטיק הנלעס בהפגנתיות בפיהם. אישה אומללה אחת מלמלה לעברם
"שלום", אך המבט שעל פניהם הבהיר לה שהיא יכולה לשמור את שלומה לעצמה.
כולם שרים שירים לאלוהים כרגיל אך מסתכלים עליהם ובוחנים כל תנועה שלהם.
והבנים אינם מזיזים את שפתותיהם, לא מסגירים אף רמז ולו הקל ביותר בנוגע
למה שחולף בראשם.
האספה נגמרת, וחבורת הבנים החופשיים קמה ממקומה ויוצאת כאחד. רועה
הקהילה מדבר, אך כל העיניים נשואות אליהם. לפתע משהו קורה. אחד מהם, מבני
הנפילים, ניגש אליי. "אתה לא הבן של הרועה קהילה מהצפון, נו, איך קוראים
לו? רוצה לבוא איתנו לצהריים?". לבי החסיר פעימה. לא הייתי הבן של הרועה
קהילה הזאת מהצפון, נו איך קוראים לו?, אבל כן רציתי לבוא איתם לצהריים,
לדעת מה קורה שם, במפגשים שלהם, ולכן, למרות שלא רק שאינני בן של רועה
קהילה, אלא אפילו בן לאב ולאם לא משיחיים, חטאתי בשקר ועניתי בחיוב... מס' תגובות: 0
כיוון 68
ביקורת ספרים
 Richard Harvey
Mapping Messianic Jewish Theology:
A Conservative Approach
Paternoster Press, 2009
Soft cover, 316 pages
צבי סדן
יהודים משיחיים נתפסים עדיין כסוג של קוריוז, אך בעשר שנים האחרונות גבר
קצב פרסום הספרים שעוסקים בתנועה. בניגוד לעבר שמעט החומר שפורסם היה
בעיקרו פולמוסי, היום עיקר הפרסומים הם פרי עטם של חוקרים, רובם יהודים,
בעלי התמחות שונה – מתאולוגיה ועד אנתרופולוגיה. את הפרסומים על היהודים
המשיחיים אפשר לחלק לכאלה שנכתבו מתוך התנועה וכאלה שנכתבו על ידי אלה
שמסתכלים על התנועה מבחוץ.
המחקר החדש ביותר על היהודים המשיחיים הוא של ריצ'ארד הארווי, יהודי
משיחי שנולד וחי באנגליה. זו הסיבה שדווקא משפט הפתיחה של הספר, שמצביע על
מחקר חסר פניות, יכול להפתיע במקצת, וכך הארווי כותב: "יהדות משיחית היא
הדת של יהודים שמאמינים בישוע כמשיח המובטח. זוהי צורה יהודית של נצרות
וצורה נוצרית של יהדות שמאתגרת את הגבולות ואת האמונות של שתיהן" (עמ' 1).
כך, כבר במשפט הפותח מציג הארווי את הדילמה המרכזית שניצבת לפני התנועה
שאותה הוא חוקר מתוך אהדה: האם היא רוצה להשתלב במרחב היהודי או להמשיך
ולהתבצר בדת חדשה... מס' תגובות: 0
עולם בתוך עולם
מיכאל חריש לפעמים כשאני מטייל בטבע אני אוהב להרים אבנים גדולות ולגלות מה נמצא מתחתן. בדרך כלל מסתתר שם עולם שלם של זוחלים, חרקים וצמחים. כלפי חוץ אבנים וסלעים נראים פשוטים, יבשים וחסרי חיים, אך למעשה הם מסתירים תחתם חיים שלמים. לאחרונה נפלה בחלקי ההזדמנות להרים 'סלע' כזה ולגלות עולם חדש שלא הכרתי. הוזמנתי להצטרף לקבוצת נגנים שאינם מכירים זה את זה, אך המשותף ביניהם היה שהם רוצים להקים להקה. חבר'ה לא צעירים שעובדים קשה ומנהלים חיים רגילים, אבל אוהבים לנגן מוזיקה ביחד. אז איך זה שנגנים שלא מכירים אחד את השני רוצים להקים להקה? מתברר שיש המון מוזיקאים בודדים שמחפשים את חברתם של מוזיקאים אחרים כדי לנגן ביחד. המקום שמציע מפגשים מסוג זה בימינו נקרא 'חדרי חזרות'. כמעט בכל עיר בישראל, ואפילו במושבים, אפשר למצוא היום חדרי חזרות שמצוידים בכל הדרושרק כדי שיבואו אנשים וינגנו ביחד. הציוד איכותי והמחיר לשעה נע בין 40 ל-60 ¤. מזמינים את המקום בדרך כלל לשעתיים שלוש, וחברי הקבוצה מתחלקים בהוצאות. חדרי החזרות מאפשרים לאנשים כאלה להיפגש, לנגן וליצור ביחד, ולפעמים כתוצאה מכך מוקמת להקה, ולפעמים אפילו 'מרימים' הופעה. ביקרתי בכמה חדרי חזרות כאלה והתרשמתי מהחיים התוססים ומהפעילות הרבה שמתנהלת שם, וזה מה שהזכיר לי את החיים הרוחשים מתחת לסלע, בהסתר, הרחק מאור הזרקורים. אולי בכלל מכאן בא השם מוזיקת רוק (סלע). בהקשר הצר שלי, לא מדובר במוזיקאים 'מאמינים', והמפגש עם 'חדרי חזרות' פתח את עיניי לראות עולם שאינו מנוכר או עוין. במקום לעשות מוזיקה בסביבה שמנותקת ממה שקורה בחברה שמסביבנו – והמוזיקה ה'משיחית' הקונבנציונלית מנותקת ובמקום להיתקע במסלול הצר של הפקות מוזיקליות משיחיות בארץ, ובכך ולהימנע מפגיעתו הרעה של העולם שמסביבנו, לא צריך לפחד מהשפעתם ה'רעה' של מוזיקאים אחרים. יש ערך רב ביצירת קשר עם נגנים אוהבי מוזיקה ולהתוודע אליהם כבני אדם. אם לא הייתי מוכן להצטרף לקבוצת נגנים זו שאני בקשר עמה, לא הייתי מכיר אנשים שכיף להיות איתם ולא הייתי מתוודע לעולם שלם של מוזיקה ויצירה שרוחשת סביבי. מוזיקה היא דרך נפלאה להכיר אנשים חדשים. מי שמתעניין ורוצה לדעת אם יש חדר חזרות באזור מגוריו יכול להיכנס לאתר האינטרנט "חזרות" שכתובתו www.hazarot.co.il.
מס' תגובות: 0
עוד בגליון 68
מס' תגובות: 0
|
|
